מבקר המדינה: טור ביקורת שבועי • אריאל שרפר

    אריאל שרפר 1 Comment on מבקר המדינה: טור ביקורת שבועי • אריאל שרפר
    9:42
    03.05.24
    הרב אייל אונגר No Comments on למה חשוב לי לדעת מה חושבים עליי

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    מגילת זכויות האדם היהודי

    בארץ ישראל חי העם היהודי- ובעייתו העיקרית היא שגם אחרי כל-כך הרבה שנים מאז נוצר בארצו ובמהלך כל הגלויות והצרות שעבר בדרך- עדיין לא הצליח העם הזה להגדיר לעצמו מיהו באמת יהודי- ומהן זכויותיו כבן העם היהודי.

    לפיכך התנדבתי אני- מבקר המדינה הלא רשמי שמונה את בעיותיהן של ישראל מדי שבוע בשבוע בכל מקום ואתר קול-חי- לחבר את מגילת זכויות האדם היהודי בארץ ישראל-היא ארץ הקודש שיש לה מדינה- והנה עיקרי המגילה בקיצור נמרץ (בתקווה שהקוראים השמאלנים לא יזדקקו אחרי הקריאה לטיפול נמרץ-הערת המגיה הימני-):

    1. יהודי לא יחביא את יהדותו מאחורי מילים יפות שיעזרו לו להיבחר לכנסת.

    2. יהודי יבין שעליו לציית לחוקי ההלכה היהודית גם אם הם לא תמיד מתחשבים בו ובמיוחד בימים או תקופות בשנה בהן לא קל להיות יהודי (ומי שחושב באמת ובתמים שזה כיף חיים שיתגייר ויפה שעה אחת קודם- כי בעוד שעה כנראה ישנו שוב את חוק הגיור).

    3. יהודי לא ינצל לרעה את היותו חלק מהעם היהודי כדי להתנשא על עמים שלא שפר מזלם להיות יהודים- ולא יעשה שימוש לרעה ביהדותו כדי לתחמן את הגויים לטובת כרטיסים במחלקה ראשונה בשל בעיות בריאות מזויפות ליוצאי פולניה, רחמים מעמים שסבלו בעבר רדיפות וגזירות שמד כחלק משותפות גורל, סיוע ביטחוני ממדינות שחושבות שהן יותר חזקות מהעם היהודי רק בגלל שיש למנהיגם מזוודה עם קודים משתנים, או הנחה קטנה אך משמעותית בקניות לשבת בשל הרשימה הבלתי נגמרת של העזר כנגדו של היהודי הנודד- ששואל את הקופאי התורן: "האם העם היהודי לא סבל מספיק?".

    4. יהודי שייבחר לעמוד בראש העם היהודי(להלן "המנהיג") לא יגביה עצמו מעל עמו וינסה להפחיד אותם בכל הזדמנות מעמים חזקים יותר לכאורה עם יכולת עמומה לפגוע ביהודים ובמדינתם באופן שיטשטש כל צורך של אותו מנהיג להתייחס או אפילו לטפל בכל הבעיות הבוערות של המדינה היהודית בבית- מרוב עיסוק באיום הלא ממומש מחוץ. מנהיג העם-היהודי לא חייב להיות משה רבנו- אך רצוי שגם לא יהיה קשה-עורף כפרעה…

    5. יהודי לא יגרש יהודי מביתו כשהוא בא לבקש ממנו עצה או הלוואה. לסעיף זה יש חריגות במקרה שיהודים מחליטים מסיבה לא ממש ברורה שהבית של היהודי לא שלו.

    6. יהודי יוכל לעזוב את הארץ במצפון שקט רק לאחר שהיא תרשה לו בכתב. וזה לא יקרה.

    7. יהודי יחיה ברוח חזונם של נביאי ישראל אך רק אחרי שיחזיר את החזון התנ"כי למקצועות החובה בבחינת הבגרות.

    8. יהודי לא יקלל אף אדם בים באוויר וביבשה גם אם האדם האחר לא הסכים למכור לו שוקולד או משהו מר אחר, להכניס אותו לחדר במלון בזמן, או סתם לצלם אותו ברחוב כשהוא צועק או שר "איזה כיף להיות יהודי".

    9. יהודי יכיר בעובדה שהערבי הוא בן-דודו ולכן יבין שאסור לו לפגוע בקרוב משפחה- אפילו שהוא מתנהג כקרוב רחוק או חלילה עוין- לא רק בשל העובדה שזה לא עוזר- אלא בגלל שזה פוגע ביהודי ובערבי ובקרוביהם. משפחה לא בוחרים- אבל מצד שני- כפי שהפילוסופיה היהודית אוהבת תמיד לומר יהודי אחד שמאמין בדבר אחד- לא חייב לאהוב דבר אחר (ולטובת המוסלמים שאולי קוראים את המסמך הזה אין מדובר כאן בעלבון לאחד מאנשיכם הבכירים אלא במשהו שונה מדבר אחד- הערת המגיה הרגיש-) ויכול לקבל את העובדה שיש לו בן-דוד שהוא לא ממש אוהב- אבל כנראה שיהיה חייב יום אחד להשלים עם העובדה שעליו ללמוד לחיות איתו בשלום.

    10. יהודי יעשה כל שביכולתו כדי לשמור כשרות, שבת, טהרת משפחה, ומרחק מכל שמי שממליץ לו להירדם בשמירה על נושאים אלה. להיות עם יהודי זה לא רק על הנייר. זה גם לקיים את מה שנכתב בו.

    11. סעיף הבונוס: יהודי ישתדל לא להעביר ביקורת הורסת על כל יהודי שאינו מתנהג כפי שלדעת אותו יהודי פשוט צריך להתנהג מי שעונה בשאלה על השאלה מיהו יהודי ונולד לאמא יהודיה ולפיכך הינו יהודי ללא כל עוררין- למעט אם בג"צ יחליט- כי עדיין לא נמצא היהודי שיצליח להוכיח לבג"צ שפעם היו שופטים הרבה יותר חזקים ממנו ואפילו כתבו עליהם ספר שלם בתנ"ך (רב המכר של היהודי- הערת המגיה הסופר סת"ם-).

    מתוך ביטחון ואמונה בהשם הנותן לכותב כוח שנתן לעם היהודי את השם ישראל, וראשי אותו עם בדורות אחרונים החליטו מסיבות השמורות עמם לכנותו בשם "צור ישראל" הנני חותם מגילה זו בברכה מוקדמת לחתימה טובה לקראת השנה הבאה על העם היהודי לטובה ומתפלל שבעזרת השם- כל מה שירצו היהודים- יתגשם!

    הערה אישית לסיום: הטור השבועי "מבקר-המדינה" המתפרסם באתרא קדישא זה הוא אחד הדברים החביבים עלי ביותר במסגרת עבודתי בקול-חי ואני מודה לבורא יתברך על הזכות הגדולה לכתוב אליכם ועליכם קוראים יקרים מדי שבוע בשבעת החודשים האחרונים ברוך-השם בלי לפספס אף שבוע ולעיתים גם לזכות לתגובות אוהדות ולחיזוקים חיובים ועל כך תודתי הרבה מקרב-לב.

    אך הימים הם ימי "בין הזמנים" בהם אתם הגולשים – בוודאי מעדיפים לטייל בארץ בעזרת הדרכתו עתירת הידע של ידידי המלומד קובי פינקלר או להאזין למיטב הקטעים מטובים השניים שוקרון וכהן התותחים- ולכן הריני מודיע על יציאת הטור "מבקר המדינה" לחופשה קצרה לצורך רענון החומר וחיפוש נושאים חדשים לביקורת. ב"ה אשוב לכתוב את טורי האהוב בעוד שלושה שבועות אחרי ר"ח אלול הבעל"ט ועד אז אתם מוזמנים לקרוא שוב את טורי העבר ואולי גם קצת להתגעגע. קיץ בריא!  

    אריאל שרפר



    1 תגובות

    מיין תגובות
    1. 1

      תמיד אוהבים לקרוא מה שיש לכבודו לומר, סליחה אם לא תמיד מגיבים
      ברוך תהיי